הקשר בין קשב וריכוז, מתח ויכולת למידה

עודכן ב: 30 אוג 2018

ילדים חשופים למתחים מרגע לידתם. בזמן האכלה, רחצה, מעבר לשינה, ניסיון להזדקף , לזחול, ללכת. הם חווים מתח בזמן חזרת ההורה לעבודה, בגמילה מחיתול וממוצץ, במעבר לפעוטון, במעבר לגן, כיתה א', הולדת אח/ות ועוד.

הסיבות למתח יכולות לנבוע מתסכול, קושי בדחיית סיפוקים, קושי להירדם, קשיי הסתגלות למעברים (מהבית לגן או מהגן לביה"ס), קושי חברתי, מריבות בין אחים, תחרותיות, קושי להפסיד ועוד.

לילדים עם הפרעת קשב וריכוז ( ADHD – Attention Deficit Hyperactivity Disorder) ישנן יותר בעיות בחלק של המוח השולט בארגון ובהכוונה של חשיבה והתנהגות.

לכך נוסף מתח סביב הקושי בהתארגנות, תנועתיות יתר, התנהגות אימפולסיבית, וכדומה.

הפרעת קשב וריכוז מקושרת בדרך כלל לקושי בלימודים וקושי בעמידה במשימות אבל למעשה, להפרעות קשב וריכוז יש השלכות רגשיות משמעותיות ביותר, בעיקר בכל הנוגע לדימוי העצמי, תפיסת הערך והביטחון העצמי, הימנעות וקושי בוויסות.


ילדים עם קשיי קשב וריכוז נתפסים לא פעם כבעלי "פוטנציאל לא ממומש" או כילדים

ש"יכולים אבל לא מספיק מתאמצים".

החשש של ההורים לגבי הילד מוביל לוויכוחים, מריבות, אכזבה אצל הילד וגם אצל הוריו.

הילד כמו הוריו חש ייאוש, תסכול, תחושת נחיתות ופגיעה במוטיבציה.

הורים מתארים את המעגל הרגשי הזה בתסכול רב. הם מתארים מתח גדול בבית שמשפיע על המשפחה כולה ובעיקר על הילד.


כיצד מתח משפיע על יכולת הלמידה?

האונה המצחית במוח היא אונה מאוד מפותחת אצל בני אדם וקשורה לתהליכים של חשיבה ורצון

של קשר ואיסוף אינפורמציה מהסביבה, כדי להגיע למטרה מסוימת.

באונה הרקתית נמצא ההיפוקמפוס שקשור לתהליכי למידה.

האמיגדלה, נמצאת בעומק האונה הרקתית‎ התיכונה במוח ואחראית על הפחדים והחרדות, תוקפנות ותגובות רגשיות למצבי סכנה. קיים קשר בין האמיגדלה להיפוקמפוס שנמצא לידה.

מנגנון 'עזוב וברח' ( (fight or flight) מופעל באזור האמיגדלה וכאשר בן אדם עומד מול סכנה, המרכז הזה מיד בא לידי ביטוי, עוזב את הכול, משחרר לגוף קורטיזול, משחרר סוכר והאדם רץ קדימה ויכול לברוח מאותה סכנה שבה הוא נמצא.

הקורטיזול המשתחרר במצבי מתח הינו הורמון שעובד בצורה מדכאת על מרכזי הלימוד המצויים באונה המצחית ועל ההיפוקמפוס. הקורטיזול מעודד פעולה של תנועתיות ומדכא תהליכים של רצון ואינהיביציה כלומר של עצירה ושליטה בתהליכים.

המתח פוגע ביכולת ללמוד, פוגע בהיפוקמפוס ובאונה המצחית ומונע ממנו להתפתח בצורה אופטימלית.

הטיפול בהפרעת קשב וריכוז אצל ילדים כולל שילוב של טיפול חינוכי-דידקטי, רגשי-פסיכולוגי ותרופתי המותאם לכל ילד לפי הצורך. לא כל ילד זקוק לכל הטיפולים, לכל ילד יכולות וצרכים משלו.


כיצד מסייע הטיפול הרגשי ?

המטרה העיקרית של הטיפול בהפרעת קשב היא שיפור מרבי של התפקוד והימנעות מבעיות וקשיים משניים שהפרעת הקשב עלולה ליצור כמו למשל מתח מוגבר, תחושת כישלון, הערכה עצמית נמוכה, תסכול ועוד.

הטיפול הרגשי נועד להאיר ולקדם את נקודות החוזק של הילד, להביא אותו להכיר בערכו ובכישרונותיו, לעלות את תחושות הערך העצמי שלו או שלה. תופעות הלוואי של הפרעת קשב וריכוז שאינה מטופלת, עשויות לגרום לעוד יותר בעיות מאשר ההפרעה עצמה.

מהלך הטיפול כולל גם הדרכה וליווי הורים . הדרכת הורים מיועדת לשפר את הדיאלוג ואת היחסים עם הילד. לזהות את המנגנונים הפועלים אצל ההורים המונעים מחרדה, תסכול וחוסר אונים ומשפיעים על התקשורת ועל היחסים עם ילדם.

במהלך הפגישות נרחיב את המודעות וההבנה לגבי הקשיים האובייקטיביים של הילד ואת ההתנהגויות הנובעות מהפרעת הקשב וריכוז לצד גילוי היכולות והחוזקות הספציפיים שלו/ה.


הורים שואלים לא פעם האם יש לילד יכולת להתנהג אחרת? האם הוא יכול ללמוד אבל לא רוצה? האם זו בריחה שלו ממחויבות ולקיחת אחריות בנושא הלימודים, החובות בבית וכדומה או בחירה שלו להתעלם מהם?

שאלות חשובות שהתשובה להן נמצאת ביכולת להבין את הקשיים הספציפיים של הילד, להבין ולקבל את היותו בעל הפרעת קשב ויחד עם זאת להציב אתגרים ודרישות להן הוא מסוגל.

ההבנה כי ישנו קושי אובייקטיבי לילד אינה דרישה לוויתור. כאשר אנחנו מוותרים לילד הוא יכול לחוש שמוותרים עליו.

הדרכת ההורים בנוסף לטיפול הרגשי בילד, מסייעת להורים לחזק התנהגויות רצויות אצלם וויתור על תגובות שאינן יעילות כמו ענישה, צעקות, ריבים ועוד.

לא אחת להורה עצמו יש הפרעת קשב או בעיית קשב וריכוז ועליו להתמודד עם קשייו, ללמוד להפריד בין חוויותיו ותסכוליו ובין חוויות הילד.


גנסין 40 גבעתיים

Lets Talk!

ציפי פזי 

טיפול רגשי בהבעה ויצירה

בגישה פסיכואנליטית

 © 2018  ציפי פזי  

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now